#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מאי שנא שבהכונס אמריק שאם הרחיק אש כראוי ועברה והזיקה פטור מלשלם ואילו בתנור שהרחיק כשיעור חייב לשלם?	"הרי""ף תירץ דבאש לפי צורך שעה קמדליק וקמרחיק כשיעורא וקא עברה הדליקה יותר משיעורא והזיקה אונס הוא, דמאי הוה ליה למיעבד, הלכך מכה בידי שמים הוא ולפיכך פטור שלא יכל להיזהר, אבל גבי תנור כיון שתדיר הוא מדליק איבעי ליה לעיוני אי איכא היזקא לחבריה, וכיון דלא עביד הכי פושע הוא ולפיכך חייב.<br>והקצוה""ח תירץ שהשיעור שנתנו בתנור אינו אלא שאל יפחית מהשיעור, דבפחות משיעורא הוי היזק ודאי ואינו רשאי להזיק על מנת לשלם, אבל גם בהרחקת השיעור אכתי אינו מן הנמנע שלא ילך האש ומש""ה צריך לשלם מה שהזיק, אבל בהכונס מיירי שהרחיק כראוי באופן שהוא מן הנמנע שילך האש לגדיש חבירו, ומש""ה הו""ל אונס גמור ומכה בידי שמים ופטור מלשלם."	"חו""מ קנה א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. האם מותר לסמוך רפת וכדו' תחת דירתו של חבירו?	"הרמב""ם והטור כתבו שלא יעשה רפת וכדו' תחת אוצרו של חבירו. ומשמע דוקא תחת אוצרו, אבל תחת ביתו של חבירו יכול לעשות. מיהו הרמב""ן בחידושיו כתב שתחת דירתו של חבירו נמי אסור. וכתב הקצה""ח דהעיקר כרמב""ן שהוא מפורש כן בירושלמי."	"חו""מ קנה ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. 1( מה פירוש מה שאמרו בגמ' שמותר לסמוך רפת קודם שנעשה האוצר משום דדירה שאני 2( מדוע השמיט הרי""ף הספיקות דכיבד וריבץ מהו 3( ומדוע הר""י מיגש לא השמיטם?"	"1( רש""י פירש שאין לנו לאסור דירתו של זה כל זמן דליכא דבר הניזק. והר""י מיגש פירש דדירה שאני, שאין אדם עשוי לעשות דירתו אוצר כלל.<br>2) דכולהו אביי הוא דבעי לה, ולדידיה אפילו בשדה העשויה לבורות מותר לסמוך כיון דאכתי ליתיה לדבר הניזק, ומש""ה בעי לה אי נימא דהו""ל כמו איתיה לדבר הניזק או דלמא הזמנה לאו מילתא היא.<br>אבל אנן קי""ל כדרבא דאמר אינו סומך אפילו ליתיה לדבר הניזק, ורפת בקר קודם לאוצר אינו מותר אלא משום דודאי אין אדם עושה דירתו אוצר וכמ""ש הר""י מיגש, אבל כל היכא דחזינן דרוצה לעשות אוצר ממילא אסור לסמוך, ולפיכך השמיטם הרי""ף.<br>3) שלפי שיטת הר""י מיגש שאם זה בא ליטע אילן וזה גפנים דבעל הגפנים מרחיק אמה ובעל<br>האילן שלש אמות, דהיכא שהוא שדה שאינו עשוי ליטע גפנים וזה אומר אטע גפנים, לאו כל כמיניה כיון שאין עשוי לכך ואין בעל האילן צריך להרחיק, א""כ ספיקותיו של אביי הם גם לדידן, שאם נאמר שכיבד וריבץ עדיין אינו נקרא אוצר, א""כ לא היה צריך להרחיק אע""ג דודאי יעשנו אוצר, דלאו כל כמיניה כיון שדירה אינה עשויה לכך אלא היכא דקדם האוצר, וא""כ הספק הוא גם לדידן אם זה הוי כמו קדם האוצר. והרי""ף חלוק על הר""י מיגש בהא דגפנים, וא""כ הבעיא היא רק אליבא דאביי וכנ""ל בתשובה 2 ."	"חו""מ קנה ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. מה הטעם שסמיכת זרעים לכותל הוי גירי דיליה ואילו אילן לא הוי<br>גירי?	"ביאר הרמב""ן שההגדרה של גירי דיליה היא שלא צריך המזיק ללכת למקום אחר כדי להזיק אלא ממקומו עומד ומזיק ולכן זרעים שממקומם שואבים לחלוחית הקרקע ומחלישן הוי גירי דיליה משא""כ אילן שממקומו לא עביד מידי ורק השורשים שמתפשטים לבור מזיקים אותו."	"חו""מ קנה ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. האם צריך לסוד בסיד הסומך בורו 1( לכותל חבירו 2( לבור<br>חבירו?	"1( לרמב""ם צריך כדי שלא יבלעו המים ויזיקו כותל חבירו ולרא""ש ולטור א""צ.<br>2) לרמב""ם צריך. בדעת הרא""ש והטור כתב הש""ך שא""צ והקצה""ח כתב שלכתחילה צריך ורק בדיעבד א""צ."	"חו""מ קנה ה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו. 1( מתי משתעבדת חצר הסמוכה לכותל לענין דוושא 2( ומדוע אם קדם בעל העליה ועשה אוצר משתעבד בעה""ב שלא לפתוח חנות תחתיו?"	"1( דעת הרמ""א שהחצר משתעבדת רק אם קנו הקרקע מן המלך או מן ההפקר, אבל בלאו הכי יכולין לסמוך כותל לכותל. ובקצה""ח הביא דברי הגהת מיימוני שמשתעבדת בהחזיק וכתב שמדברי התוס' כב,א )ד""ה קמא( נראה שאפילו לא קנו מן המלך והפקר ולא החזיק נמי צריך השני להרחיק, וכן דעת הרמב""ן.<br>2) כתב הרשב""א שיכול בעל האוצר לומר אוצרי בשלי ואין אוצרי מזיקך ומה שאתה צריך להרחיק החנות לא מחמת שנשתעבד שלך לשלי אלא שאינך רשאי להזיקני."	"חו""מ קנה ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. עשה בור בהרחקת גי טפחים האם צריך לסוד בסיד?	"כתב הרמ""א שיש אומרים שצריך ג""כ לסוד בסיד וי""א שא""צ. וכתב הקצה""ח דנראה דהיינו בדיעבד שכבר עשה בור עם מים אבל לכתחילה צריך גם להרחיק וגם לסוד."	"חו""מ קנה ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. מה המרחק הקטן ביותר בין הבורות שיועיל לו סד בסיד?	ג' טפחים.	"חו""מ קנה ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. אם לא הרחיק השובך מן העיר והלכו והזיקו האם חייב לשלם ומדוע?	"לדעת הנימוק""י חייב מדין שן. לדעת הרמב""ן תלוי במחלוקת הראב""ד והרא""ש, לדעת הראב""ד פטור דלא חייב בהו משום שן כיון שאינו קבין תורה אלא מפני דרכי שלום. לדעת הרא""ש דבכל הנך הרחקות חייב לשלם משום גירי דיליה, א""כ יוני שובך דהוי נמי גירי דיליה חייב לשלם, דאע""ג דלא קני להו הו""ל כמעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו דמחייב משום שן אפילו בבהמה שאינה שלו."	"חו""מ קנה ט"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. מה הדין בבאו שניהם ליטע בבת אחת זה גפנים וזה אילנות בשדה שאינה עשויה ליטע גפנים ומדוע?	"בחידושי הרמב""ן כתב בשם ר' יוסף הלוי שהעיד בשם רבו שאין מחויב בעל האילן להרחיקו, כיון שאינו עשוי ליטע גפנים לאו כל כמיניה. ולדעת הרמב""ן הדין הוא כבשדה שעשויה ליטע גפנים שבעל הגפנים מרחיק אמה ובעל האילן מרחיק שלש אמות, דמעולם לא שמענו שאחד יאמר לחבירו אל תטע גפנים או אזיקך ולא אמרו בשדה שאינו עשוי לבורות שאינו מחויב להרחיק אלא כשעכשיו אינו רוצה לחפור, אבל כשרוצה לחפור אפילו בשדה שאינו עשוי לבורות מרחיק."	"חו""מ קנה י"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא. 1( מדוע לרבא הסובר שהבא לסמוך בצד המיצר אינו סומך, גם היכא דסמך בהיתר צריך להרחיק אח""כ ואילו לאביי מועילה סמיכה בהיתר וא""צ להרחיק אח""כ 2( מדוע באילן וברפת בדירה א""צ להרחיק לרבא אף כשיגיע הניזק 3( מדוע בשדה שאינה עשויה לבורות דקי""ל שסומך אפילו לרבא ואפ""ה כשבא השני לסמוך צריך השני להרחיק כל ההרחקה?"	"1( לאביי שסובר שמותר לסמוך זה שסמך ראשון אינו נחשב מזיק כלל, ולכן אם רוצה הניזק אח""כ לעמוד שם אין המזיק צריך להרחיק אלא על הניזק להרחיק את עצמו שלא יוזק. לרבא שסובר שאסור לסמוך נחשב שסומך ""מזיק"". אמנם אם סמך בהיתר יכול להשאיר את שסמך כל זמן שאין ניזק. אבל כשמגיע הניזק יש על הסומך לסלק את המזיק שההיתר היה לסמוך ולא הותר לו להזיק. וכ""ז לתוס', אמנם שיטת הי""מ שאפילו כשהשני גם מזיק צריך השני להרחיק רק חצי מההרחקה, וא""כ הראשון עדיין מזיק וקשה למה לא ירחיק גם הראשון, שלרבא קדימה לא מהני, וסמיכה בהיתר לא מהני להזיק. וע""ז תירץ הקצה""ח שלפי הר""ר יוסף הלוי גבי אילן וגפנים דאם אינו עשוי לגפנים אפילו זה אומר אטע גפנים לאו כל כמיניה, א""כ בשדה שאינה עשויה לבורות ג""כ אומרים לשני לאו כל כמיניה לעשות בור וצריך להרחיק. ולדעת הרמב""ן שחולק בגפנים וסובר שלא מצי אמר אל תטע או אזיקך, י""ל דשדה שאינה עשויה לבורות חשיב בהיתר גמור דאז על השני לעשות כל ההרחקה דתו ליכא היזקא כלל. וכמו שמצינו בלוקח כשהראשון בהיתר גמור השני צריך להתרחק.<br>2( באילן שנעשה בהיתר כתבו התוס' שהתירו להשאיר את המזיק אף כשהגיע הניזק בגלל שדמיו מרובים. ברפת בדירה כתב הקצה""ח שכיון שאדם רשאי לעשות בדירתו רפת בקר א""כ בזה רבא מודה לאביי שאין עליו שם מזיק ולכן יכול להשאירו גם כשהשני יעשה אוצר.<br>3( לפי מ""ש התוס' דהיכא דתרוויהו מזקי אהדדי על השני להרחיק כל ההרחקה היכא דהראשון עמד בהיתר כמו שכתבו גבי חרדל ודבורים, א""כ בשדה שאינה עשויה לבורות הו""ל הראשון סמך בהיתר, ואח""כ כשבא השני לחפור בור צריך השני להרחיק כל ההרחקה, ואם זה מרחיק תו ליכא היזק."	"חו""מ קנה יא"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. כיצד יישב הקצה""ח את קושית הרמב""ן על ר""ת ובעה""מ למה אמרה הגמי קסברי רבנן כוי והלא את דברי רבא פי' בפנים חדשות וה""ל למימר קסבר רבא?"	"דודאי בדברי רבא לא קשה מידי כיון שמבואר בראשונים )תוס'יז,ב ובנימוק""י( שכל שיטת רבא בסוגיין שאסור לסמוך את כל המזיקין זה רק אליבא דרבנן שסוברים שגם במה שאינו גירי דיליה צריך הרחקה. אבל לר' יוסי שכל דיני הרחקה זה רק בגירי דיליה א""כ לא שייך דינו של רבא רק בבור שזה גירי דכל מרא ומרא וכו', אבל בשאר המזיקים לא שייך מכיון שבשעת הסמיכה לא היה הניזק, וכשהגיע הניזק כבר לא עושה מעשה. וכל קושית הגמ' אינה אלא אליבא דרבנן, וכיון דלרבנן לא סמיך היכי משכחת לה. ולזה משני אלא אמר רבינא קסברי רבנן על המזיק להרחיק את עצמו, והיינו דעד השתא קס""ד לדרבא<br>אליבא דרבנן כל הנסמכין אסור אפילו היכא דלא שייך טעמא דכל מרא ומרא, והשתא מסיק רבינא דחכמים סברי על המזיק להרחיק, היינו היכא דהוא מזיק עכשיו, אבל היכא דליכא דבר הניזק גם לרבנן מותר היכא דלא שייך טעמא דכל מרא ומרא."	"חו""מ קנה יב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. כיצד יישב הקצה""ח את קושיית התוס' מדוע פירש רש""י בלוקח שהאילן ביד המוכר ודלא כריב""ם שהאילן ביד הלוקח?"	"התוס' הקשו על רש""י והריב""ם שמצאנו לשיטתם שבור קדם לאילן ובכל זאת לא יקוץ וכגון שהיה לאחד בור ואח""כ נטע אילן ומכר הבור לרש""י או האילן לריב""ם. ואם נאמר שרש""י וריב""ם מסכימים לשיטת הרמב""ן שכתב שאם היו שניהם ביד המוכר ומכר אחד מהם הדין הוא שהמזיק צריך להרחיק, אזי לרש""י מיושבת קושית התוס' שבאופן הנ""ל יקוץ. משא""כ לריב""ם שהאילן ביד הקונה, בכה""ג לא נאמר דינו של הרמב""ן, כיון שרי ירוחם מחדש שאם מכר את המזיק אמרינן שמוכר בעין יפה מוכר, וא""צ הקונה להרחיק, וא""כ לריב""ם שאיירי שמכר המזיק חוזרת קושית התוס' וא""א לתרץ כרמב""ן ולכן לא פירש רש""י כריב""ם. עוד תירץ הקצה""ח שלפי מ""ש התוס' דהא דתנן אם אילן קדם היינו שקדמה נטיעת האילן לערעור בעל הבור, א""כ הא דתנן שם ספק אילן קדם ספק בור קדם לא יקוץ, הספק הוא האם בשעת המכירה היה האילן קיים ואז נחשב אילן קדם או שהאילן לא היה קיים בשעת המכירה ואז זה נחשב בור קדם. והרי הדין שכל שנולד הספק ברשותו עליו הראיה. ולפירוש רש""י ניחא שהאילן ביד המוכר אמרינן שהראיה היא החזקה שאם כעת האילן קיים מסתמא היה קיים גם בשעת המכירה ולכן לא יקוץ. אבל לפי' הריב""ם שהאילן ביד הלוקח א""כ הספק נולד ברשותו וראוי לומר שברשותו נעשה האילן דלא מחזקינן מרשות לרשות ומספק הו""ל לקוץ. וכיון שאמרה המשנה שמספק לא יקוץ לכן לא פירש רש""י כריב""ם."	"חו""מ קנה יג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד. 1( דעת הגאון שמשרה וירק הוי גיריה דיליה, והקשה עליו הרי""ף דמן הסוגיא משמע דלר' יוסי מותר משרה וירק. כיצד יישב הקצה""ח את קושיית הרי""ף 2( כיצד יישב הקצה""ח את קושיית התוס' על פי ר""ח דלמה מוקי לה בלוקח ולא מוקי לה בחזקת שלש שנים ובטענת עצמו?"	"1( שהגאון מיירי בזמן שכבר יש ירק, ואילו הסוגיא מיירי לעשות משרה לפני שיש כאן ירק.<br>2( שאם היה מדובר שהוא שם את הדבורים והחזיק ג""ש, א""כ טוען טענת ברי שקנה הזכות מבעל החרדל, וכשטוען ברי מועיל גם להוציא ובעל החרדל צריך להסתלק. וא""כ לא היה מובן מדוע ר' יוסי סובר שמותר לבעל החרדל לסמוך הרי הדבורים הם בהיתר גמור. אבל כשטענינן ללוקח שזו רק טענת שמא, הדין הוא שזה מועיל רק להחזיק ולא להוציא, לכן הר""ח העמיד בלוקח שאז מובן דינו של ר' יוסי שהתיר לבעל החרדל לסמוך."	"חו""מ קנה יד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טו. האם לשיטת הרמב""ם והרי""ף כשסומך כרישים לבצלים וחרדל<br>לדבורים בתוך שלשה טפחים הוי מזיק בידים?"	"דעת הרמב""ם שאם סומכם בפחות מג' טפחים הוי מזיק בידים. וכתב הטור שכן היא דעת הרי""ף. והקצה""ח הסכים לדברי הרמב""ן שלרי""ף א""צ להרחיק כלל, וכן פירשו הסמ""ע. והשו""ע פסק כרמב""ם."	"חו""מ קנה טו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 1) מה הטעם שמי שהחזיק בנזקים זכה ואין הבעלים יכול לחזור בו 2)ספק החזיק בנזקים על מי להביא ראיה?	"1) כתב הקצה""ח דחזקת נזקין אינו משום מחילת הנזק, אלא משום דהכי דינא דנזקי שכנים כיון שאינו מזיק ממש בידים דכל שעמד בהיתר מהני וצריך הניזק להרחיק את עצמו וכמו באילן קדם (כה,ב), וה""ה בזה שמחל לו או קנה ממנו הרי עמד ברשות כיון שקנו מיניה להיות עומד כאן. ואע""ג דעמד המזיק אחר שהיה דבר הניזק, כיון שמחל לו או קנו מיניה הרי ברשות עמד שעה אחת ומש""ה כשירצה הניזק שלא יוזק צריך להרחיק את עצמו.<br>2) קי""ל דעל המחזיק להביא ראיה."	"חו""מ קנה טז"		
